זהו תרגום. אם יש הבדל בינו לבין הגרסה באנגלית, הגרסה באנגלית היא הקובעת.
בקצרה
MailLoyal היא אפליקציית דואר שפועלת כולה במכשיר שלך. אין שרת MailLoyal, אין חשבון MailLoyal ואין ניתוח נתונים (אנליטיקס) של MailLoyal. הדואר והסיסמאות שלך נשלחים רק לשרת הדואר שהגדרת בעצמך. אם בחרת להפעיל תכונת בינה מלאכותית, מה שהתכונה הזו צריכה יוצא מהמכשיר — הפרטים שמקלידים בטופס החתימה, או ההודעה שבחרת להשיב עליה (יחד עם ההודעות הקודמות באותה שיחה, אלא אם כיבית את האפשרות הזו), או ההערות שמקלידים להודעה חדשה, או ההודעה שנמצאת בעורך כשמבקשים לנסח אותה מחדש — ורק אז, ישירות לספק הבינה המלאכותית של המפתח שלך. ראו §3.3, שמפרט בדיוק אילו שדות נשלחים, לאן, ומה מוסר מהם קודם.
גרסאות iOS ו-Android נתמכות באמצעות מודעות לא מותאמות אישית שמספקת Google; בגרסת Mac אין מודעות. MailLoyal לא מבקשת את הרשאת Apple לעקוב אחריך באפליקציות או באתרים אחרים, וב-Android היא מונעת מתוכנת הפרסום של Google את מזהה הפרסום של המכשיר שלך. Google עשויה לעבד מזהי מכשיר ומזהי פרסום, מיקום משוער שנגזר מחיבור הרשת, אינטראקציות עם מודעות, ומידע אבחוני או מידע על ביצועים, כדי להציג מודעות, למדוד אותן, לאבטח אותן ולהגביל את החזרה עליהן. הודעת פרטיות שמנוהלת על ידי Google מוצגת במקומות שבהם החוק מחייב הסכמה, והאפשרויות שבה נשארות זמינות בהגדרות ← פרטיות.
ב-iOS וב-Android אפשר להסיר את המודעות ברכישה מתוך האפליקציה, שמתבצעת דרך Apple ב-iOS ודרך Google Play ב-Android. התשלום שלך עובר ל-Apple או ל-Google; האפליקציה לא שולחת שום מידע על תשלום או על רכישה לשום מקום (ב-Android המפתח רואה את הרשומה של Google Play לגבי כל הזמנה, כמו כל מוכר שם), ואחרי שהמודעות מוסרות, האפליקציה מפסיקה לבקש אותן ולא מפעילה את תוכנת הפרסום של Google (§3.5).
אין לנו אפשרות לקרוא את הדואר שלך. אין לנו שום תשתית שמסוגלת לכך.
1. מי אנחנו
MailLoyal היא אפליקציה עצמאית. מפתח האפליקציה הוא בעל השליטה במידע לגבי המעט שמדיניות זו מתארת, וניתן לפנות אליו בכתובת mehmetali@creativetorontonian.ca.
MailLoyal לא מפעילה שרתים מכל סוג שהוא. אין חשבון MailLoyal שצריך ליצור, אין הרשמה, אין התחברות אלינו, ואין לנו שום דרך לזהות אותך.
2. מה MailLoyal שומרת במכשיר שלך
כל המידע שלהלן נשמר רק במכשיר, באחסון הפרטי של האפליקציה, ונמחק כשמוחקים את האפליקציה.
| מה | איפה | למה |
|---|---|---|
| כתובת חשבון הדואר שלך, שמות המארחים של השרתים, הפורטים ואבטחת החיבור | מסד הנתונים המקומי (SQLite) של האפליקציה | כדי שהאפליקציה תוכל להתחבר מחדש בלי לשאול אותך שוב |
| סיסמת תיבת הדואר שלך, ואם היא שונה, גם סיסמת הדואר היוצא (SMTP) | מחזיק המפתחות של המערכת — מחזיק המפתחות (Keychain) של iOS או של macOS, או ה-Android Keystore | הן נדרשות לאימות מול שרת הדואר שלך. הן אף פעם לא נכתבות למסד הנתונים, להעדפות או לשום יומן |
| מפתח ה-API של ספק הבינה המלאכותית שלך, אם סיפקת מפתח כזה | אותו מחזיק מפתחות של המערכת | מאותה סיבה |
| דואר שמור במטמון — כותרות הודעות, גוף ההודעות וקבצים מצורפים שפתחת | מסד הנתונים המקומי (SQLite) של האפליקציה ותיקיית המטמון הפרטית שלה | כדי שהדואר ייפתח מיד ויעבוד גם במצב לא מקוון |
| הצעות לאנשי קשר (כתובות ששלחת אליהן דואר או שקיבלת מהן דואר, ובאיזו תדירות) | מסד הנתונים המקומי | השלמה אוטומטית של כתובות במצב לא מקוון בזמן כתיבת הודעה |
| ההגדרות שלך: ערכת נושא, צבע הדגשה, חתימות, מתגי סנכרון לכל תיקייה, בחירות ההתראות | ההעדפות המקומיות ומסד הנתונים המקומי | כדי לזכור איך האפליקציה נוחה לך |
| ב-iOS וב-Android, האם הסרת את המודעות: המסלול, מתי הוא נרכש, מתי מסתיימת התקופה ששולמה (ב-iOS; Google Play לא מוסר זאת לאפליקציה), האם הוא מתחדש, האם הוא הגיע מקוד הטבה ומתי החנות אישרה אותו לאחרונה — אף פעם לא פרטי תשלום; ומתי האפליקציה הציעה בפעם האחרונה להסיר אותן | ההעדפות המקומיות | כדי שמודעת הפתיחה לא תהבהב על המסך לפני שה-App Store או Google Play השיבו, וכדי שההצעה הזו תופיע לכל היותר פעם בשלושה שבועות (§3.5) |
| נתוני אבחון החיבור מכלי אבחון החיבורים | הזיכרון, ורק בתוך האפליקציה | כדי להסביר חיבור שנכשל. סיסמאות, מפתחות API ונתוני אימות מושחרים עוד לפני שנוצרת שורת אבחון כלשהי, כך ש"העתקת האבחון" לא יכולה לחשוף פרטי התחברות |
MailLoyal לא קוראת את פנקס הכתובות במכשיר שלך, את ספריית התמונות שלך (מעבר לתמונה הבודדת שבחרת לצרף), את המיקום שלך, את לוח השנה שלך, את היסטוריית השיחות או ההודעות שלך, את מזהה הפרסום שלך או נתונים של כל אפליקציה אחרת.
3. מה יוצא מהמכשיר שלך, ולמי
יש חמישה יעדים אפשריים. אף אחד מהם אינו שרת של MailLoyal.
3.1 שרת הדואר שלך
כל מה שאפליקציית דואר שולחת בדרך כלל: שם המשתמש והסיסמה שלך בזמן ההתחברות, הפקודות להצגת רשימת ההודעות ולהורדתן, ההודעות שנשלחות ממך והסימונים ששינית. החיבור תמיד מוצפן — MailLoyal מנסה קודם TLS מובלע (implicit TLS), אחר כך STARTTLS, ואם אף אחד מהם לא זמין, היא עוצרת ומודיעה לך. MailLoyal אף פעם לא חוזרת לחיבור לא מוצפן, ולכן הסיסמה שלך אף פעם לא מועברת כטקסט גלוי.
מדיניות הפרטיות של ספק הדואר שלך היא שקובעת מה הוא עושה במידע הזה.
שליחת חתימה באימייל (חתימות ← שליחה באימייל) היא אחת מההודעות
שנשלחות ממך: היא יוצאת מהחשבון שלך, דרך שרת הדואר שלך, לכתובת שבחרת, כמו כל
הודעה אחרת. היא מכילה את החתימות שבחרת, שמוצגות בגוף האימייל ומופיעות שוב בקובץ
מצורף קטן, MailLoyal-signatures.json, ובנוסף את ההערה שהקלדת, אם הקלדת
כזו. שום דבר לא עובר דרך שרת של MailLoyal. כשאימייל כזה מגיע אליך, MailLoyal
קוראת רק את הקובץ המצורף הזה, משרת הדואר שלך, ורק לזיכרון; שום דבר לא מתווסף
לחתימות שלך עד שעוברים עליו ולוחצים על "הוספה", וחתימה מאימייל אף פעם לא הופכת
מעצמה לחתימת ברירת המחדל שלך. במסך הבדיקה, הלוגו שלה — שנטען מכתובת אינטרנט
שהשולח בחר, ולכן מודיע לאתר הזה מתי הוא מוצג — נשאר מוסתר עד שמאשרים אותו.
האימייל עצמו פועל לפי הגדרת התמונות שלך (§4), כמו כל הודעה אחרת.
3.2 איתור אוטומטי של השרת (רק בזמן ההגדרה)
כשמוסיפים חשבון, MailLoyal מנסה למצוא בשבילך את הגדרות השרת. היא עשויה לפנות, דרך HTTPS, לכתובות שלהלן, בסדר הזה. החיפוש שמתבצע בזמן הקלדת הכתובת שלך נעצר בכתובת הראשונה שעונה; בדיקת החיבור שלב אחר שלב עשויה לפנות לכל השלוש:
https://autoconfig.thunderbird.net/v1.1/<your-domain>— ה-ISPDB של Mozilla, מאגר ציבורי של הגדרות שרתי דואר שמפעילה Mozilla. נשלח רק הדומיין של האימייל שלך (למשלexample.com), אף פעם לא הכתובת המלאה ואף פעם לא הסיסמה שלך.https://autoconfig.<your-domain>/mail/config-v1.1.xml?emailaddress=<your address>https://<your-domain>/.well-known/autoconfig/mail/config-v1.1.xml
שלבים 2 ו-3 פונים לדומיין הדואר שלך עצמו — אותו ארגון שמפעיל את תיבת הדואר שלך. שלב 2 כולל את כתובת האימייל המלאה שלך, כי כך קובע תקן autoconfig; היא נשלחת לספק שלך, לא אלינו.
הבקשות האלה נשלחות רק בזמן הוספת חשבון, אף פעם לא אחר כך. אם מזינים את הגדרות השרת ידנית, אף אחת מהן לא נשלחת.
3.3 תכונות הבינה המלאכותית — רק אם מפעילים אותן
כל תכונות הבינה המלאכותית כבויות כברירת מחדל. יש ארבע כאלה — חתימות, ניסוח תשובות, כתיבת הודעות חדשות, וכלי הכתיבה שמנסחים מחדש את מה שכבר כתבת — והן שולחות דברים שונים, ולכן יש להן מתגים נפרדים והסכמות נפרדות. הפעלה של אחת מהן אף פעם לא מפעילה אחרת.
הן פועלות עם מפתח ה-API שלך. ל-MailLoyal אין מפתח בינה מלאכותית ואין שירות בינה מלאכותית משלה. את המפתח מזינים בהגדרות ← עוזר בינה מלאכותית; הוא נשמר במחזיק המפתחות של המכשיר הזה, והבקשות נשלחות ישירות מהמכשיר שלך לספק שבחרת — Anthropic או OpenAI. הן לא עוברות דרך שום שרת של MailLoyal, כי אין כזה.
אצל הספק הזה מדובר בחשבון שלך, תחת המפתח שלך, והתנאים ומדיניות הפרטיות שלו חלים על הבקשה.
בלי מפתח, יצירת החתימות עוברת לתבניות מובנות שפועלות במצב לא מקוון ולא שולחת שום בקשה ברשת, וניסוח תשובות, כתיבת הודעות חדשות וכלי הכתיבה לא מוצעים כלל — שום דבר לא יכול לנסח תשובה להודעה שהוא לא יכול לקרוא, וגם אין תחליף לא מקוון לכתיבת הודעה או לניסוח מחדש שלה.
יצירת חתימה שולחת רק את השדות שהקלדת בטופס החתימה: השם שלך, התפקיד, החברה, מספר הטלפון, האתר, כתובת האימייל, שורות נוספות וכתב ויתור שהזנת, והסגנון שבחרת. אם הזנת כתובת URL של לוגו, האפליקציה מורידה את התמונה הזו במכשיר שלך ושולחת גם אותה, כדי שהחתימה תוכל להשתמש בצבעי המותג שלך; ההורדה פונה רק לכתובת שהקלדת, ותמונה שאינה PNG, JPEG, GIF או WebP בגודל של פחות מ-3 MB פשוט לא נכללת.
עדכון בעזרת בינה מלאכותית, בעורך החתימות, שולח את קוד ה-HTML של החתימה הזו, את השינוי שהקלדת ואת תמונת הלוגו כמתואר למעלה — לספק של המפתח שלך, ורק כשלוחצים על "עדכון". התוצאה חוזרת לעורך; שום דבר לא נשמר עד שלוחצים על "שמירה".
ניסוח תשובות כותב טיוטה ראשונה של תשובה על סמך השיחה וההערות שהקלדת. כשלוחצים על כתיבת הטיוטה, נשלחים:
- הטקסט של ההודעה שעליה עונים, הנושא והתאריך שלה, וגם השם המוצג של השולח;
- אלא אם מכבים את שימוש בהודעות קודמות עבור הטיוטה הזו, הטקסט של עד 6 הודעות קודמות באותה שיחה, עם השמות המוצגים של הכותבים שלהן והתאריכים שלהן — או, כשההודעות האלה לא נמצאות במכשיר הזה, ההיסטוריה המצוטטת בתחתית ההודעה שעליה עונים, אחרי שכתובות האימייל הוסרו משורות הייחוס ומשורות הכותרת שלה;
- השמות המוצגים של האנשים שהתשובה ממוענת אליהם (למשל "גרייס הופר ועוד 2");
- ההערות שלך, הסגנון והאורך שבחרת, התאריך של היום, וגם — אם שימוש במה שכבר כתבת נשאר מופעל — כל מה שכבר הקלדת בתשובה;
- השם המוצג שלך, רק כשלא מצורפת חתימה, כדי שהטיוטה תוכל להסתיים בו.
זה המקום היחיד שבו MailLoyal שולחת משהו שלא הקלדת בעצמך, ולכן כדאי לדייק במה שהיא לא שולחת ובאופן שבו היא מחליטה:
- היסטוריה מצוטטת מוסרת מכל הודעה לפני השליחה, כך שכל הודעה נשלחת פעם אחת ולא כעותקים של עותקים. גם טקסט שמוסתר בעיצוב של הודעה, ותווים בלתי נראים, מוסרים.
- כתובות אימייל לא נשלחות במקום שמות: מי שאין לו שם מוצג מופיע בתור "מתכתב". אנחנו לא שולחים כותרות, קבצים מצורפים, את זהות החשבון שבו נעשה שימוש, או שום דבר משיחות אחרות.
- הודעה קודמת נשלחת רק אם האדם שעונים לו השתתף בה, ואף פעם לא מהתיקיות טיוטות, ספאם או אשפה. הודעה נחשבת לשלך רק אם העותק שלה נמצא בתיקייה נשלחו.
- הטיוטה חוזרת לעורך הכתיבה, לקריאה ולשינויים שלך. שום דבר אף פעם לא נשלח בשמך, ומקום ריק שהטיוטה השאירה לעובדה שהיא לא ידעה — שמוצג [בסוגריים מרובעים] — מודגש, ולפני שההודעה יוצאת כשהמקום הזה עדיין ריק, "שליחה" שואלת אותך.
- ההודעות נכתבו על ידי אנשים אחרים, שלא הסכימו לשום דבר מזה. לכן התכונה כבויה עד שמפעילים אותה, לכן ההסכמה שלה נפרדת מזו של החתימות ומציינת לאן ההודעות יישלחו, לכן החלפת ספק הבינה המלאכותית מבקשת הסכמה מחדש, ולכן אנחנו שולחים רק את המעט שהטיוטה צריכה. אפשר לכבות אותה בהגדרות ← עוזר בינה מלאכותית.
MailLoyal אף פעם לא שולחת את סיסמת תיבת הדואר שלך, את אנשי הקשר שלך, את רשימת התיקיות שלך, או הודעה כלשהי מחוץ לשיחה שבחרת להשיב בה.
כתיבת הודעות חדשות הופכת את ההערות שלך לטיוטה ראשונה של הודעה חדשה. יש לה מתג משלה, עם מסך הסכמה משלה שמציין את שם הספק; הסכמה לניסוח תשובות לא מפעילה אותה, והיא לא מפעילה את ניסוח התשובות. היא דורשת מפתח משלך. כשלוחצים על כתיבת הטיוטה, נשלחים:
- ההערות שלך, הסגנון והאורך שבחרת, והתאריך של היום;
- הנושא, אם כתבת נושא (אחרת הטיוטה מציעה נושא, ורק שדה נושא ריק ימולא אי פעם);
- השמות המוצגים של האנשים בשדות "אל" ו"עותק" — אף פעם לא כתובות האימייל שלהם, אף פעם לא מי שנמצא ב"עותק מוסתר", ואף פעם לא הכתובת שלך;
- אם שימוש במה שכבר כתבת נשאר מופעל, כל מה שכבר הקלדת בהודעה;
- השם המוצג שלך, רק כשלא מצורפת חתימה.
היא לא שולחת שום דואר מתיבת הדואר שלך — שום דבר שמישהו אחר כתב. כמו בתשובות, הטיוטה חוזרת לעורך הכתיבה, לקריאה ולשינויים שלך, מקומות ריקים שהיא השאירה לעובדות שלא ידעה מודגשים, ושום דבר אף פעם לא נשלח בשמך. אפשר לכבות אותה בהגדרות ← עוזר בינה מלאכותית.
כלי הכתיבה — שיפור הניסוח, קיצור, תיקון איות ודקדוק, שינוי הסגנון ותרגום, בסרגל הכלים של העורך — לוקחים את ההודעה שכבר כתבת ומחזירים אותה בניסוח חדש. יש להם מתג משלהם, עם מסך הסכמה משלהם שמציין את שם הספק; הסכמה לאחת משלוש התכונות האחרות לא מפעילה אותם, והם לא מפעילים אף אחת משלוש האחרות. הם דורשים מפתח משלך. כשבוחרים באחד מהם, נשלחים:
- הטקסט שבעורך — ההודעה המעוצבת, או ההודעה הרגילה אם כותבים בטקסט רגיל;
- הכלי שבחרת, ואיתו הסגנון שבחרת ב"שינוי הסגנון", השפה שבחרת ב"תרגום", או — ב"עדכון" — מה שהקלדת כדי לבקש את השינוי.
זו הבקשה כולה. בלי נושא, בלי נמענים, בלי ההודעה שעליה עונים, בלי שיחה מצוטטת, ובלי שום דבר אחר מתיבת הדואר שלך. מה שכתבת נשלח כפי שכתבת אותו, והוא לא מקוצר קודם, כי הניסוח החדש חוזר במקום כל הטקסט — כך שאם הדבקת בהודעה מילים של מישהו אחר, או נתת לבינה מלאכותית לנסח בה תשובה, המילים האלה הן חלק ממה שנשלח.
שום דבר לא נשלח עד שבוחרים באחד הכלים. הניסוח החדש חוזר לעורך, לקריאה ולשינויים שלך, לחיצה אחת על ביטול מחזירה את המילים שלך, ושום דבר אף פעם לא נשלח בשמך. אפשר לכבות את הכלים בהגדרות ← עוזר בינה מלאכותית.
MailLoyal לא שומרת עותק של שום דבר מזה, כי שום דבר מזה לא מגיע אלינו.
3.4 Google Mobile Ads — ב-iOS וב-Android
גרסאות iOS ו-Android טוענות מודעת פתיחה בהפעלה קרה של האפליקציה, מודעה מובנית בראש תיבת הדואר הנכנס ובאנר מתחת להודעה שקוראים. גרסת Android יכולה גם לטעון מודעת מעברון מתגמלת, שמוצגת רק אחרי שבוחרים השהיית מודעות בהגדרות ← פרטיות. השלמת הצפייה במודעה האופציונלית הזו מסתירה את הבאנר ואת המודעה המובנית למשך 30 דקות; ביטול שלה לא מגביל אף תכונה. חזרה לאפליקציה מהרקע לא מבקשת מודעת פתיחה. גרסת Mac לא מציגה מודעות ולא כוללת את ה-SDK של המודעות של Google. אם מסירים את המודעות (§3.5), שום דבר ממה שהסעיף הזה מתאר לא קורה: לא מתבקשת אף מודעה, הודעת הפרטיות של Google לא מוצגת, וה-SDK של המודעות של Google לא מופעל.
כל בקשה למודעה מסומנת במפורש כלא מותאמת אישית. MailLoyal לא מבקשת ב-iOS הרשאת App Tracking Transparency (שקיפות מעקב של אפליקציות). ב-Android, היא מסירה את ההרשאה שה-SDK של המודעות של Google צריך כדי לקרוא את מזהה הפרסום של המכשיר שלך, כך שה-SDK מקבל במקומו רצף של אפסים; Google עדיין עשויה לקבל את מזהה קבוצת האפליקציות (app set ID) — מזהה ש-Android נותנת לאפליקציות של מפתח אחד במכשיר אחד — וכן, במקרים הרלוונטיים, מזהים שקשורים לחשבונות שמחוברים במכשיר. MailLoyal לא מקבלת את פרופיל הפרסום שלך או את הנתונים ש-Google מעבדת. Google וספקי מודעות משתתפים עשויים לעבד מזהי מכשיר ומזהי פרסום, מיקום כללי שמוסק מכתובת ה-IP שלך, צפיות במודעות ואינטראקציות איתן, ונתוני אבחון או ביצועים, לצורך הצגת מודעות, מדידה, מניעת הונאות, הגבלת תדירות ודיווח. מדיניות הפרטיות של Google והאפשרויות שמוצגות ב-User Messaging Platform שלה חלות על העיבוד הזה.
היכן שהדבר נדרש, MailLoyal מבקשת משירות ההסכמה של Google את הודעת הפרטיות העדכנית לפני שהיא מבקשת מודעה. אם ההסכמה לא מתירה בקשת מודעה, לא מתבקשת מודעה. כש-Google מחייבת נקודת גישה קבועה לאפשרויות הפרטיות, היא מופיעה בהגדרות ← פרטיות ← בחירות פרטיות למודעות.
3.5 הסרת מודעות — ב-iOS וב-Android
גרסאות iOS ו-Android מציעות שתי דרכים להסיר את המודעות שלהן, בהגדרות ← הסרת מודעות: מינוי חודשי ורכישה חד-פעמית לכל החיים. ב-iOS רוכשים אותן מ-Apple, וב-Android מ-Google Play. גרסת Mac לא מציגה מודעות, ולכן לא נמכר בה שום דבר.
ב-iOS:
- הרכישות מתבצעות מול Apple, דרך ה-App Store, עם חשבון Apple שלך. פרטי התשלום שלך עוברים ל-Apple, אף פעם לא ל-MailLoyal, והתנאים ומדיניות הפרטיות של Apple עצמה חלים על התשלום.
- MailLoyal לא מקבלת שום מידע על הרכישה. אין לה שרת, כך שאין לאן לשלוח את הרכישה שלך, את חשבון Apple שלך או את אמצעי התשלום שלך, ושום דבר לא נשלח.
- האפליקציה שואלת את StoreKit — מערכת הרכישות של Apple, במכשיר שלך — אם המודעות הוסרו. Apple בודקת את הרכישה במכשיר עצמו. האפליקציה שומרת את התשובה הזו בהעדפות המקומיות שלה: איזה מסלול, מתי הוא נרכש, מתי מסתיימת התקופה ששולמה, האם הוא מתחדש והאם הוא הגיע מקוד הטבה, ושום נתוני תשלום — רק כדי שמודעת הפתיחה לא תהבהב על המסך לפני שה-App Store השיב. היא שומרת גם את המועד שבו הציעה בפעם האחרונה להסיר את המודעות, כדי שההצעה הזו תופיע לכל היותר פעם בשלושה שבועות. שניהם נמחקים יחד עם האפליקציה.
- שחזור רכישות מבקש מה-App Store את הרכישות שכבר בוצעו עם חשבון Apple שלך — ב-iPhone או ב-iPad אחר, או לפני התקנה מחדש — ועשוי לבקש ממך להתחבר לחשבון הזה.
- קודי הטבה מוקלדים בחלון הקודים של ה-App Store עצמו (הזנת קוד במסך "הסרת מודעות"), ו-Apple בודקת אותם ומממשת אותם. MailLoyal אף פעם לא רואה את הקוד. מה שקוד מעניק שייך לחשבון Apple שלך כמו רכישה, והאפליקציה רושמת רק שהוא הגיע מקוד.
- ניהול המינויים וביטולם נעשים מול Apple, בהגדרות חשבון Apple שלך (ב-iPhone: הגדרות ← השם שלך ← מינויים) או דרך "ניהול המינוי" במסך "הסרת מודעות". קבלת המסלול לכל החיים — ברכישה או מקוד הטבה — לא מבטלת מינוי; יש לבטל אותו שם כדי למנוע חיוב נוסף. מסך "הסרת מודעות" ממשיך להציג את "ניהול המינוי" כל עוד המינוי מתחדש. החזרים כספיים מטופלים על ידי Apple.
ב-Android:
- הרכישות מתבצעות מול Google Play, עם חשבון Google שלך. פרטי התשלום שלך עוברים ל-Google, אף פעם לא ל-MailLoyal, והתנאים של Google Play עצמו ומדיניות הפרטיות של Google חלים על התשלום.
- האפליקציה לא שולחת שום מידע על רכישות לשום מקום. אין לה שרת, כך שאין לאן לשלוח את הרכישה שלך, את חשבון Google שלך או את אמצעי התשלום שלך, ושום דבר לא נשלח. עם זאת, בתור המוכר, המפתח של MailLoyal מקבל ב-Google Play Console את הרשומה של Google Play עצמו לגבי כל הזמנה — כמו מספר ההזמנה, המוצר, המחיר, התאריך ומדינת הרכישה — כפי ש-Google מספקת אותה לכל מוכר ב-Google Play, ומשתמש בה רק לטיפול בבקשות להחזר כספי ולהנהלת חשבונות. היא אף פעם לא כוללת את פרטי התשלום שלך.
- האפליקציה שואלת את Google Play Billing — מערכת הרכישות של Google Play, במכשיר שלך — אם המודעות הוסרו, ובודקת את החתימה של Google על כל רכישה במכשיר עצמו. האפליקציה שומרת את התשובה הזו באותן העדפות מקומיות כמו ב-iOS: איזה מסלול, מתי הוא נרכש, האם הוא מתחדש, האם הוא הגיע מקוד הטבה ומתי Google Play אישר אותו לאחרונה, ושום נתוני תשלום. Google Play לא מוסר לאפליקציה מתי מסתיימת תקופה ששולמה, ולכן לא נשמר תאריך סיום; במקום זאת, תשובה ש-Google Play לא אישר כבר זמן מה מפסיקה להיחשב. כמו ב-iOS, היא נשמרת רק כדי שמודעת הפתיחה לא תהבהב על המסך לפני ש-Google Play השיב. האפליקציה שומרת גם את המועד שבו הציעה בפעם האחרונה להסיר את המודעות, כדי שההצעה הזו תופיע לכל היותר פעם בשלושה שבועות. שניהם נמחקים יחד עם האפליקציה.
- הרכישות מאושרות מול Google Play, שמחזיר את התשלום על רכישה שאפליקציה לא אישרה תוך שלושה ימים. האפליקציה עושה זאת כשהיא רואה רכישה, וגם כל שתים עשרה שעות ברקע, כשיש חיבור לרשת, כדי שתשלום שעובר בהצלחה או קוד הטבה שמומש בזמן ש-MailLoyal סגורה לא יוחזרו. היא רק שואלת את Google Play מה נמצא בבעלותך ומוסרת לו אילו רכישות היא כיבדה; שום דבר אחר לא נשלח.
- שחזור רכישות מבקש שוב מ-Google Play את הרכישות שבוצעו עם חשבון Google שלך — במכשיר Android אחר, או לפני התקנה מחדש.
- קודי הטבה מוקלדים בדף המימוש של Google Play עצמו (הזנת קוד במסך "הסרת מודעות" פותח אותו), ו-Google בודקת אותם ומממשת אותם. MailLoyal אף פעם לא רואה את הקוד. מה שקוד מעניק שייך לחשבון Google שלך כמו רכישה, והאפליקציה רושמת רק שהוא הגיע מקוד.
- ניהול המינויים וביטולם נעשים מול Google Play, ב-Google Play תחת תשלומים ומינויים ← מינויים, או דרך "ניהול המינוי" במסך "הסרת מודעות". קבלת המסלול לכל החיים — ברכישה או מקוד הטבה — לא מבטלת מינוי; יש לבטל אותו שם כדי למנוע חיוב נוסף. מסך "הסרת מודעות" ממשיך להציג את "ניהול המינוי" כל עוד המינוי מתחדש. בקשות להחזר כספי מגישים קודם ל-Google Play; אחרי 48 שעות Google Play עשוי להפנות אותך למפתח, שיכול להחזיר את התשלום על הזמנה דרך Google Play Console.
כשהמודעות מוסרות, בכל אחת מהפלטפורמות, האפליקציה לא מבקשת מודעות, לא מציגה את הודעת הפרטיות של Google ולא מפעילה את ה-SDK של המודעות של Google, כך ששום עיבוד מאלה שמתוארים ב-§3.4 לא מתבצע. אם מסירים את המודעות כשהאפליקציה פתוחה, המודעה שבתיבת הדואר הנכנס והבאנר נעלמים מיד והשאר חל מההפעלה הבאה: ה-SDK של המודעות שכבר הופעל באותו סשן נשאר טעון עד שהאפליקציה נסגרת, אבל לא מתבקש ממנו שום דבר נוסף.
4. מה אנחנו אף פעם לא עושים
- אין ניתוח נתונים של MailLoyal. המפתח לא שילב באפליקציה את Firebase, Sentry, Crashlytics או שום שירות ניתוח נתונים. ב-iOS וב-Android, Google מקבלת את הנתונים המוגבלים להצגת מודעות ולמדידתן שמתוארים ב-§3.4.
- אין דיווחי קריסה אלינו. אם iOS או Android מציעות לשלוח ל-Apple או ל-Google דוח קריסה, זו תכונה של מערכת ההפעלה עצמה והמדיניות שלה, לא שלנו; אנחנו לא מקבלים ממנה שום דבר. ב-iOS, דיווח הקריסות האוטומטי של Google Mobile Ads SDK מושבת; ב-Android אין ב-SDK הגדרה לכבות אותו, ולכן הוא עשוי לשלוח ל-Google דוחות על הקריסות שלו עצמו.
- אין הרשאה למעקב בין אפליקציות. אפליקציית iOS לא מבקשת גישה ל-IDFA של Apple, אפליקציית Android מסירה את ההרשאה לקרוא את מזהה הפרסום, וכל הבקשות למודעות הן לא מותאמות אישית.
- אין חשבון MailLoyal, אין סנכרון בענן. החשבונות שלך קיימים רק במכשיר שבו הגדרת אותם.
- אין מכירת נתונים. אין בידינו שום עותק של הנתונים שלך. הגילויים על המודעות שב-§3.4 מתארים את הנתונים ש-Google מעבדת כדי להפעיל את הפרסום.
- אין תמונות מרוחקות בספאם בלי לשאול. בספאם, שבו פיקסל מעקב הוא הדבר הסביר ביותר בהודעה, תמונות מרוחקות נשארות חסומות עד שמאשרים אותן, כך שפתיחת ההודעה לא מודיעה לשולח בשקט שקראת אותה. בשאר המקומות הן נטענות כשפותחים הודעה, אלא אם מפעילים את הגדרות ← פרטיות ← לשאול לפני טעינת תמונות, שחוסם אותן בכל התיקיות. אפשר לאשר תמונות לכל הודעה בנפרד או לכל שולח.
5. התראות
ההתראות נוצרות במכשיר שלך על ידי האפליקציה עצמה, מדואר שהאפליקציה הורידה. אין שרת דחיפה (Push), אין Firebase Cloud Messaging, אין מאיתנו מטען של Apple Push Notification, ולכן אין צד שלישי שיודע מתי מגיע אליך דואר.
MailLoyal שואלת לפני שהיא מפעילה התראות. אם בוחרים לא עכשיו, הן נשארות כבויות — ושום דבר לא בודק ברקע אם יש דואר — עד שמפעילים אותן בהגדרות ← התראות.
ב-Android, MailLoyal יכולה להחזיק ברקע חיבור פתוח לשרת הדואר שלך כדי לזהות דואר חדש במהירות; כל עוד היא עושה זאת, Android מציגה התראה קבועה, "MailLoyal עוקבת אחר דואר חדש". החיבור פועל רק כשההתראות על דואר חדש מופעלות, כשנתת הרשאה להתראות של MailLoyal, וכשלפחות חשבון אחד מוגדר לשלוח לך התראות; כיבוי ההתראות עוצר אותו מיד. החיבור הזה מגיע רק לשרת הדואר שלך, אותו שרת שהאפליקציה מסתנכרנת איתו. כשהמכסה היומית ש-Android מקצה לכך מנוצלת (שש שעות ב-Android 15 ואילך), או אחרי שהטלפון מופעל מחדש, MailLoyal בודקת אם יש דואר חדש כל 15 דקות במקום זאת.
ב-iOS חיבור כזה לא אפשרי, ולכן MailLoyal משתמשת ב"רענון אפליקציות ברקע" של המערכת — וזו הסיבה שממשק iOS אומר אחזור, אף פעם לא "דחיפה", וזו גם הסיבה שמערכת ההפעלה יכולה לעכב התראות ב-iOS. ב-Mac, MailLoyal בודקת אם יש דואר רק כשהיא פתוחה.
6. ילדים
MailLoyal היא אפליקציית דואר כללית ואינה מיועדת לילדים. אין בה תכונות שמיועדות לילדים. הפרסום שמתואר ב-§3.4 מוגדר להצגה לא מותאמת אישית; מומלץ שהורים ואפוטרופוסים יעברו על אפשרויות הפרטיות של Google שזמינות בהגדרות ← פרטיות.
7. הזכויות שלך, ואיך לממש אותן
מכיוון שהכול נמצא במכשיר שלך, את כל הזכויות מממשים ישירות:
- עיון בנתונים שלך — הכול נמצא באפליקציה.
- תיקון הנתונים — הגדרות ← החשבון, או ההודעה עצמה.
- מחיקת חשבון אחד — הגדרות ← החשבון ← הסרת החשבון מהמכשיר הזה. הפעולה מוחקת מיד את השורות שלו ממסד הנתונים המקומי, את גופי ההודעות והקבצים המצורפים שלו שנשמרו במטמון, ואת הסיסמאות שלו ממחזיק המפתחות של המערכת.
- מחיקת הכול — מסירים כל חשבון, מוחקים את מפתח הבינה המלאכותית בהגדרות ← עוזר בינה מלאכותית, ואז מסירים את התקנת האפליקציה. המערכת מסירה יחד איתה את המאגר (container) של האפליקציה, את מסד הנתונים שלה ואת המטמונים שלה. היא עשויה להשאיר פריטים במחזיק המפתחות אחרי שאפליקציה נמחקת, ולכן חשוב להסיר קודם את החשבונות ואת המפתח.
- העברה למקום אחר — הדואר שלך נמצא בשרת הדואר שלך, בפורמט סטנדרטי, ונגיש מכל אפליקציית IMAP.
מחיקת נתונים ב-MailLoyal לא מוחקת דואר משרת הדואר שלך; לשם כך יש להשתמש בכלים של הספק שלך. הסרת חשבון מ-MailLoyal מסירה רק את העותק המקומי ואת פרטי ההתחברות השמורים.
איננו יכולים לטפל עבורך בבקשת מחיקה או בבקשת עיון, כי אין בידינו עותק של שום דבר. לכל פנייה לכתובת mehmetali@creativetorontonian.ca נשיב בדיוק את זה.
8. אבטחה
- סיסמאות ומפתחות API נשמרים רק במחזיק המפתחות של הפלטפורמה (מחזיק המפתחות של iOS, שמוגן עד לביטול הנעילה הראשון ואינו מסונכרן אל מחוץ למכשיר; מחזיק המפתחות של macOS; ה-Android Keystore, כש-MailLoyal מוחרגת מהגיבויים של Android), אף פעם לא במסד הנתונים או בהעדפות, אף פעם לא ביומן, ואף פעם לא בנתוני אבחון שאפשר להעתיק.
- כל חיבור דואר מוצפן ב-TLS. אין באפליקציה בשום מקום מתג של "התעלמות משגיאות אישור". אם שרת מציג אישור שאי אפשר לאמת, MailLoyal עוצרת, מציגה לך את טביעת האצבע ושואלת — וזוכרת את ההחלטה שלך רק עבור המארח והפורט האלה.
- קוד HTML בהודעות ובחתימות עובר ניקוי לפני שהוא מוצג או נשלח: סקריפטים, מסגרות (frames) וטפסים מוסרים, ותמונות מרוחקות כפופות לכלל שב-§4. חתימה שמגיעה בקובץ או באימייל מטופלת כלא מהימנה: היא נבנית מחדש לפי רשימת היתרים; טקסט שהוסתר באמצעות עיצוב — שהפך לבלתי נראה, לשקוף, לזעיר, או שנצבע בצבע הרקע שלו — הופך לגלוי; והיא מוצגת לך, יחד עם היעדים של הקישורים שבה והמקור שממנו נטען הלוגו שלה, לפני שבוחרים להוסיף אותה.
- MailLoyal עצמה לא מעלה לשום מקום גיבוי של הנתונים שלך. ב-Android היא בוחרת שלא להיכלל בגיבוי של Android ובהעברה ממכשיר למכשיר, כך שלא גיבוי של Google ולא מעבר לטלפון חדש מעתיקים את הדואר, ההגדרות או הסיסמאות שלך; בטלפון חדש מוסיפים את החשבונות שלך מחדש. ב-iPhone, ב-iPad וב-Mac, הגיבוי של המכשיר עצמו — גיבוי iCloud או גיבוי למחשב — עשוי לכלול את הדואר וההגדרות ש-MailLoyal שומרת במכשיר, בכפוף לתנאים של מי שמאחסן את הגיבוי הזה.
אין מערכת מושלמת, ו-MailLoyal לא יכולה להגן על נתונים אחרי שהם מגיעים לספק הדואר שלך או לספק בינה מלאכותית שבחרת.
9. שינויים במדיניות הזו
אם המדיניות הזו משתנה, התאריך שבראשה משתנה יחד איתה, והנוסח העדכני תמיד זמין בכתובת https://mailloyal.com/he/privacy, שאליה האפליקציה מקשרת מתוך הגדרות ← פרטיות ← מדיניות פרטיות. שינוי שיגרום לשליחה של משהו חדש אל מחוץ למכשיר שלך יוכרז גם באפליקציה לפני שייכנס לתוקף.
10. יצירת קשר
שאלות על המדיניות הזו: mehmetali@creativetorontonian.ca.
11. האתר הזה
האתר הזה לא מגדיר קובצי Cookie, לא מפעיל כלי ניתוח נתונים ולא טוען שום דבר מאתר אחר: הגופנים, הסגנונות והסקריפטים שלו מוגשים כולם מכאן. אם בוחרים ערכת צבעים, הבחירה נשמרת באחסון המקומי של הדפדפן שלך ואף פעם לא נשלחת אלינו.
כמו בכל אתר, השרת שמארח אותו עשוי לשמור יומני בקשות רגילים — כתובת IP, הדף שהתבקש, השעה והדפדפן — לצורכי אבטחה וכדי לשמור על פעילות האתר. הם לא משמשים לזיהוי של אף אחד או למעקב אחריו.